חמישי בערב, ארבעה אנשים בתור, והמוכרת כורעת מתחת לדלפק ומחפשת שקית שתתאים למעיל. סביבה חמש מידות של שקיות, שלושה גלילי סרט שאיש לא פתח מאז החגים וערימת קולבים שגולשת לרצפה. הלקוח מחכה והתור מתארך. עמדת אריזה בחנות בגדים היא מטר אחד של דלפק שכל מכירה עוברת דרכו, ולכן כל פריט שמונח בה צריך להצדיק את המקום שלו. במאמר הזה נעבור על השרשרת מהמתלה ועד השקית, נצמצם את השקיות לשתי מידות, נחליט מתי נייר משי שווה את הזמן ומה עושים עם הקולב. בסוף נוציא מהעמדה את מה שמיותר.
מהמתלה עד הקופה: שישה פריטים בשרשרת אחת
כל בגד עובר את אותה דרך, וכל תחנה בדרך צריכה פריט אחד. כשמסדרים את העמדה לפי הסדר הזה, היד יודעת לאן ללכת:
קולב: הבגד מגיע לקופה כשהוא תלוי. הקולב יורד ונכנס מיד לסל שמתחת לדלפק, לא נשאר על הדלפק.תווית: מחיר ומידה במקום אחד, כך שההקלדה או הסריקה לוקחות שנייה.משטח קיפול: שטח פנוי ברוחב של חולצה מקופלת. זה כל מה שצריך, ורוב העמדות לא משאירות אותו.נייר משי: גיליון אחד, רק לבגדים שמצדיקים אותו. נגיע לזה בהמשך.שקית: שתי ערימות, שתי מידות, בגובה היד.סגירה וקבלה: מדבקה או רצועת סלוטייפ מהמתקן השולחני, וקבלה ממדפסת שגליל רזרבי מחכה לידה.
שישה פריטים, וזהו. כל דבר אחר שנמצא על הדלפק צריך לענות על שאלה אחת: באיזו תחנה הוא משתתף? אם אין לו תחנה, מקומו במחסן. גם המתכלים עצמם לא צריכים לשבת בעמדה במלואם. נייר טרמי ברוחב 80 מ״מ מגיע אצלנו במארז של חמישה גלילים, וסלוטייפ למתקן שולחני בשרוול של שישה או שמונה. גליל אחד בעבודה, אחד במגירה, והשאר מאחור.
איך מסדרים את זה על הדלפק
סדרו את הפריטים באותו סדר שבו הבגד עובר: הקולב יורד בצד אחד, הקיפול באמצע, השקיות בצד השני. הבגד נע בכיוון אחד ואף פעם לא חוזר אחורה. מה שמשתמשים בו בכל מכירה יושב בגובה היד. מה שמשתמשים בו פעם ביום יושב במגירה. ומה שמשתמשים בו פעם בשבוע לא שייך לעמדה.
שתי מידות שקית ל־90% מהמכירות
המספר שבכותרת הוא יעד, לא סטטיסטיקה. בדקו אותו אצלכם: עברו על הקבלות של שבוע אחד וספרו כמה עסקאות היו של פריט אחד או שניים, וכמה כללו מעיל או ערימה של בגדים. אם שתי מידות מכסות תשע מכל עשר עסקאות, הגעתם. אם לא, כנראה בחרתם את המידות הלא נכונות, ולא חסרה לכם מידה שלישית.
מידת השקית
מה נכנס בה
איפה היא יושבת
30/40
חולצה, מכנס, שמלה קלה. פריט אחד או שניים מקופלים.
על הדלפק, בערימה הקרובה ליד.
40/50
ז׳קט, מעיל קל, סוודר עבה או קנייה של כמה פריטים.
על הדלפק, בערימה השנייה.
50/60
מעילי חורף וקניות גדולות של סוף עונה.
במחסן. מארז אחד, יוצא רק כשצריך.
הכלל לבחירת מידה: חמישה עד עשרה סנטימטרים יותר מהבגד המקופל הגדול ביותר שנכנס בה, מכל צד. שקית גדולה מדי מבזבזת חומר והבגד מתגלגל בתוכה. שקית קטנה מדי נקרעת בידית.
ואיזה סוג? שקית דליה עבה, עם ידית חתוכה ומחוזקת, מתאימה לחנויות בגדים כי בגד מקופל נישא בה ישר ולא מתקמט. היא מגיעה במארזים של 100, ואת כל המידות תמצאו בעמוד שקיות הניילון שלנו. מי שרוצה מראה של בוטיק יבחר שקית נייר בגודל 32/40, במארז של חמישים, או שקית קרטון עם ידית חבל במארז של 12. אנחנו ממליצים לא להזמין שקיות בהדפס של חג או של עונה. הן נראות טוב שלושה שבועות ותופסות מדף שנה שלמה. שקית חלקה בצבע קבוע אחד מזוהה עם החנות גם בלי הדפסה.
עוד שיקול שקל לפספס הוא מהירות. שקית שנפתחת בתנועה אחת חוסכת שניות בכל מכירה, ובמאה מכירות ביום השניות האלה הופכות לדקות. לפני שמזמינים כמות גדולה, קחו מארז אחד ובדקו אותו בשעת עומס. על הדלפק מחזיקים ערימה שמספיקה ליום עבודה, ואת השאר מאחור.
נייר משי: מתי הוא מצדיק את עצמו
גיליון נייר משי עולה אגורות. מה שעולה באמת הוא הזמן. במאמר שלנו על עלויות אריזה נסתרות חישבנו שעשרים שניות של עבודה שוות 22 אגורות, יותר מגיליון של נייר לבן. לכן השאלה היא לא אם להחזיק נייר משי, אלא על אילו בגדים להשתמש בו.
תחשבו על מפית בד במסעדה. בביסטרו היא חלק מהארוחה, ובדוכן פלאפל היא רק מעכבת את התור. שלושה מצבים שבהם הנייר שווה את השניות שלו: בד עדין כמו משי, סריג דק או בגד עם חרוזים, כי הנייר בין הקיפולים מונע חיכוך וקמטים. בגד שנקנה כמתנה, כי הלקוח רוצה להגיש חבילה ולא שקית. וכל הזמנה שיוצאת במשלוח, כי בגד עטוף לא מתחכך בפס הדבק של שקית הבלדרות ומגיע מסודר.
ומתי לא? בחולצות בסיס, בפריטי מבצע ובשעת עומס. קבעו כלל אחד וכתבו אותו ליד הקופה: למשל, כל פריט מעל מחיר מסוים, כל מתנה וכל משלוח. כלל כתוב חוסך למוכרת את ההתלבטות מול כל לקוח, והלקוחות מקבלים יחס אחיד. הגיליון עצמו מגיע בגודל 50/70 במארזים של כ־500. בתחילת משמרת מקפלים עשרים גיליונות ומניחים אותם ליד משטח הקיפול. המארז נשאר במחסן. לבן מתאים לכל בגד ולכל עונה. יש גם שחור וצבעים נוספים, אבל צבע שני הוא עוד מארז על המדף. את העטיפה סוגרים במדבקה אחת. סרט לא נחוץ בעמדה של חנות בגדים, חוץ מעונת החגים.
ואם לחנות יש גם אתר?
הזמנות מהאתר אורזים באותה עמדה, עם פריט אחד נוסף: שקיות בלדרות. גם כאן שתי מידות, 30/40 ו־40/50, מכסות את רוב המשלוחים של עסק קטן. הבגד נעטף בנייר משי ונכנס לשקית עם כמה סנטימטרים של רווח, והפס הדביק סוגר. השקיות אטומות, כך שאין צורך בעטיפה חיצונית נוספת. אם המשלוחים הם חלק קטן מהמכירות, המארז יושב במחסן ולא בעמדה.
קולב שיוצא עם הבגד מול קולב שנשאר
ברירת המחדל: הקולב נשאר. החשבון פשוט. חנות שמוכרת חמישים פריטים ביום ומוותרת על כל הקולבים מרוקנת מארז של 660 קולבי חולצות בתוך שבועיים בערך. זה סעיף הוצאה שאף אחד לא רשם בתקציב.
יש בגדים שהקולב יוצא איתם, וזו החלטה ולא תאונה. חליפה, שמלת ערב ומעיל מחויט מתקמטים בקיפול, והלקוח ששילם עליהם מצפה לקבל אותם תלויים. יש גם חנויות שנותנות את הקולב כחלק מהחוויה. אם בחרתם בזה, הקולב הופך לחלק מהאריזה ונכנס למחיר של אותה מחלקה. קולב קליפס של מכנסיים וחצאיות, לעומת זאת, נשאר תמיד.
לאן הולך הקולב שנשאר
כאן רוב העמדות נופלות. הקולבים נערמים על הדלפק, נופלים, נשברים, ובסוף היום מישהו ממיין אותם חצי שעה. סל אחד מתחת לדלפק, מחולק לפי סוג: חולצות, קליפס, ילדים. בסוף כל משמרת הסל חוזר לרצפת המכירה. קולב סדוק לא חוזר למתלה, כי הוא תופס חוט ופוגע בבגד הבא. את המלאי משלימים ממארזי קולבים בסיטונאות , באותו דגם ובאותו צבע, כדי שהמתלים יישארו אחידים. כמה רזרבה להחזיק? מארז סגור אחד מכל דגם שנמצא על המתלים. כשפותחים אותו, מזמינים את הבא.
ובמחלקת הילדים? אותו כלל, עם תא נפרד בסל. קולב נוער שמתערבב עם קולבי המבוגרים חוזר למתלה הלא נכון, והחולצה הבאה נמתחת עליו.
תווית מידה ותווית מחיר: שתי שאלות, מבט אחד
לפני שלקוח פונה למוכרת הוא שואל את עצמו שתי שאלות: כמה זה עולה, והאם יש במידה שלי. תווית טובה עונה על שתיהן בלי שיצטרך להפוך את הבגד. המידה נכתבת על אותה תווית שנושאת את המחיר, באותו מקום בכל בגד בחנות. אנחנו ממליצים לכתוב אותה בשורה העליונה ובגדול.
שלושה כלים עושים את העבודה. מקודד Motex מדפיס מדבקת מחיר בלחיצה, והמדבקות שלו מגיעות בשרוול של עשרה גלילים בלבן, בצהוב, בכתום ובירוק. תוויות תמחור לבנות מגיעות במארז של 500 ובשלוש מידות, ומכשיר תגיות מחבר את התווית לבגד. ולמבצעים יש גלילי מדבקות מוכנות של 500 יחידות: 30%, 50%, 1+1 ועוד.
מדבקת המחיר נדבקת על תווית הקרטון, לא על הבגד עצמו. תווית שתלויה על הבגד נשארת במקומה גם אחרי עשר מדידות בתא, ומדבקה על בד נופלת או משאירה סימן.
ארבעת צבעי המדבקות מאפשרים קוד צבעים פשוט: לבן למחיר רגיל, צהוב לסוף עונה, כתום לעודפים. מי שעובד כך מודיע על מבצע בשלט אחד ולא מתמחר מחדש את כל החנות. האם זה מתאים לכל חנות? לא בטוח. בחנות עם מעט דגמים ומחירים עגולים, שלט על המתלה עושה את אותה עבודה.
חשוב לדעת: חוק הגנת הצרכן מחייב להציג את המחיר הכולל על המוצר עצמו או על אריזתו. תווית מחיר היא חובה, לא רק שירות ללקוח. בעמדה עצמה מספיקים המקודד, גליל מדבקות אחד ודיו רזרבי. השרוול נשאר מאחור.
מה מיותר: שישה דברים שיורדים מהדלפק
הכלל שלנו: מה שלא נגעתם בו בשבוע האחרון לא צריך לשבת בעמדה. ברוב החנויות זה אומר להוריד את אלה:
מידה שלישית ורביעית של שקיות. הן יושבות במחסן ויוצאות בעונה שלהן.שקיות ומדבקות בהדפס עונתי. מלאי שנתקע ברגע שהחג עובר.גלילי סרט ונייר עטיפה בחמישה צבעים. צבע אחד מספיק. עמדת עטיפה מלאה פותחים רק בשבועות שלפני החגים.מארזים שלמים של מתכלים. על הדלפק מחזיקים כמות לשבוע. מארז של 500 גיליונות לא צריך לחסום מגירה.ערימת קולבים. סל אחד, מתחת לדלפק.כלים של פעם בחודש. אקדח דבק, מארקרים וגליל סטרץ׳ שייכים לחדר האחורי.
כמה מקום זה מפנה? תלוי בדלפק שלכם. צלמו את העמדה לפני ואחרי, ותראו בעצמכם.
וקבעו בדיקה קבועה. פעם בחודש, חמש דקות: עוברים על העמדה ושואלים על כל פריט מתי השתמשו בו לאחרונה. עמדות נסתמות לאט, פריט אחד בכל פעם, ואף אחד לא שם לב עד שהתור מגיע לדלת.
סיכום: עמדה טובה נמדדת בשניות
עמדו ליד הקופה עם שעון ומדדו מכירה אחת, מהרגע שהבגד נוחת על הדלפק ועד שהשקית עוברת ללקוח. כל שנייה של חיפוש היא פריט שנמצא במקום הלא נכון. עמדת אריזה בחנות בגדים צריכה שישה פריטים, שתי מידות של שקיות וכלל אחד לנייר משי. את השאר שולחים למחסן. רוצים לבנות את הרשימה יחד? הצוות של רוזי אריזות מספק אריזות לחנויות אופנה כבר 24 שנים, וזמין בטלפון 054-9279800 ובחנות בנחלת בנימין 111 בתל אביב.
